אובדן שמיעה

תוכן עניינים:

וִידֵאוֹ: אובדן שמיעה

וִידֵאוֹ: אובדן שמיעה
וִידֵאוֹ: Understanding Hearing Loss in Children - Nemours Children's Health System 2024, מרץ
אובדן שמיעה
אובדן שמיעה
Anonim

האוזן היא אחד האיברים המורכבים ביותר בגוף האדם. תפקידה העיקרי של האוזן הוא להרים גלי קול ואז להמיר אותם לצלילים המגיעים למוח.

האוזן האנושית הבריאה מקבלת ומעבירה גלי קול למוח, שם הם מנותחים ונתפסים בהתאם.

חלקים שונים של האוזן מבצעים פונקציות שונות. האוזן החיצונית מקבלת את הצלילים ומכוונת אותם אל תעלת האוזן, שם הם מוגברים ומועברים לקרום הטימפני.

האוזן התיכונה היא תא מלא אוויר המחבר את הגרון והאף דרך צינור אוסטאכיה. מטרת הצינור היא להשוות את לחץ האוויר משני צידי עור התוף. שפופרת האוסטאכיה סגורה אך נפתחת בעת פיהוק או בליעה. כאשר גל הקול מגיע לעור התוף, הוא מתחיל לרטוט ולהעביר קול לעצמות ספציפיות, המכונות פטישים וסדנים. הם מחברים את עור התוף לחדר הסגלגל באוזן הפנימית. התנועה של מצלמה זו היא שמעבירה גלי קול לאוזן הפנימית.

האוזן הפנימית היא האלמנט האחרון במכשיר השמיעה. הוא מלא בנוזל ומורכב מה שנקרא. שבלול ספירלה. המעברים שלה מלאים בכ -20,000 תאים חוטיים, הממירים את רעידות הקול לדחפים עצביים ואז שולחים אותם למוח. שם דחפי העצבים הופכים לצלילים מובנים.

גורם לאובדן שמיעה

בכ- 90% מהמקרים אובדן שמיעה עקב היחלשות או אפילו נזק לתאי החוטים באוזן הפנימית. הסיבה נובעת בדרך כלל מהתקדמות הגיל או מחשיפה מוגזמת לרעשים חזקים. אובדן שמיעה מתבטא בקושי להבחין בין דיבור לרעש, צלילים בודדים בתדירות גבוהה. הבעיה באובדן שמיעה נעוצה בעובדה שהמוח לא מצליח לקבל את כל צלילי התדר שהופכים את הדיבור למובן.

הסיבות העיקריות ל אובדן שמיעה הם זיהומים במוח או באוזן; שעוות אוזניים החוסמת את תעלת האוזן עצמה; נזק לאפרכסת; טראומה למבני האוזן כמו קרע בעור התוף ופגיעה במרכז השמיעה במוח; מחלות מסוימות כגון דלקת קרום המוח; רעש חזק הגורם לחירשות; גידולי עצם יוצאי דופן; גידולים.

בין שני הסיבות העיקריות האחרות ניתן למצוא בעיות מולדות (יש ילדים הסובלים מבעיות שמיעה מלידה) והזדקנות.

בעיות אוזניים
בעיות אוזניים

אובדן שמיעה בתהליך ההזדקנות לא נובע ממחלה, פשוט יש הידרדרות הדרגתית של השמיעה והעברה לא יעילה של גלי קול.

סוגי אובדן שמיעה

אובדן שמיעה נוירו-חושי - מתרחש בנוכחות פגיעה באוזן הפנימית או בתאים החוטיים, הממירים את רעידות הצלילים לדחפים עצביים. זהו סוג של אובדן שמיעה שלא ניתן לטפל בו. בנוסף לאובדן שמיעה, קיימת הבנה עמומה של הדיבור, כמו גם יכולת מוגבלת לתפוס צלילים ברורים.

הגורמים לנוירו-סנסוריים אובדן שמיעה לרוב הם מתבטאים בחשיפה לרעש חזק מדי, שימוש בתרופות מסוכנות לאוזן, פציעות, זיהומים חיידקיים ויראליים.

אובדן שמיעה מוליך - מתרחש כאשר גלי קול אינם עוברים מהאוזן החיצונית דרך עור התוף לעצמות הקטנות באוזן התיכונה. סוג זה של אובדן שמיעה גורם בדרך כלל לירידה בנפח וליכולת לשמוע צלילים שקטים.

הגורם לאובדן שמיעה מסוג זה יכול להיות מושרש בנוכחות שעוות אוזניים, נוזלים באוזן התיכונה, ניקוב עור התוף, צמיחת עצם באוזן התיכונה. אובדן שמיעה מוליך מטופל לעיתים קרובות בטיפול רפואי או כירורגי.

תסמינים של ירידה בשמיעה

אחד הסימפטומים העיקריים של אובדן שמיעה לכלול איכות דיבור וקול מופחתת; הצורך להגדיל את עוצמת הקול בטלוויזיה וברדיו; הבנת דיבור קשה, במיוחד בנוכחות רעשי רקע במקומות עמוסים. האדם עם ליקוי שמיעה מרגיש צורך בן השיח לחזור על דבריו, ולעתים אף נסוג משיחות ונמנע ממספר מצבים חברתיים עקב תחושות אי נוחות.

אבחון אובדן שמיעה

האבחנה נעשית על בסיס תלונות המטופל ובדיקות ובדיקות שונות. מידת אובדן השמיעה נקבעת על ידי סף שמיעת הצלילים ועוצמת הצלילים השקטים ביותר שהמטופל קולט. על פי אחת הכישורים הנפוצים ביותר, אובדן שמיעה מחולק לשבע קבוצות: שמיעה רגילה - 10 עד 15 dB; שמיעה מופחתת - 16 עד 25 dB; הפסד קטן - 26 עד 40 דציבלים; הפסד ממוצע - 31 עד 55 dB; הפסד חזק - 56 עד 70 dB; הפסד חזק מאוד - 71 עד 90 dB; הפסד כולל - 91 + dB.

טיפול באובדן שמיעה

הטיפול ב אובדן שמיעה תלוי בסיבה להתרחשותה. במקרה של זיהום נקבעים אנטיביוטיקה ושטיפת שעוות אוזניים. כשאובדן שמיעה קשה מדי, מכניסים מכשיר שמיעה. במקרים מסוימים, אובדן שמיעה מתוקן בניתוח.

מניעת אובדן שמיעה

אמצעים מונעים כנגד אובדן שמיעה כוללים ייצוב מאזן הנוזלים, הגברת עמידות הגוף לזיהומים, לחימה במחלות עורקים. יש להימנע מרעש ממושך או בלתי צפוי, ויש להשתמש באטמי אוזניים אם לא ניתן להימנע מכך.

המאמר אינפורמטיבי ואינו כולל התייעצות עם רופא!

מוּמלָץ: